ארץ ישראל?
או ארץ פנויה מיהודים

דניאל אלייבסקי

הבעיה: איך ללכוד אריה במדבר?

הפתרון.

לבנות כלוב גדול, חזק ונוח.
להביא את הכלוב לתוך המדבר.
להיכנס לכלוב ומאובטח לנעול את הדלת.

הבעיה נפתרת לחלוטין. באמת, האריה מופרד בסורגים ממנו. אנחנו מרגישים חופשיים ומאושרים שנמצאים בארץ חופשית. כתוצאה, האריה — בכלוב. יתר על כן, השטח אחרי הסורגים שומם, לא מסודר ו, כללית, לא מעניין לאיש תרבותי.

לנושאים של תשובות הסטודנטים

אנחנו עלינו מרוסיה לפני פחות משנה. אנחנו גרים בצפון הארץ, בכרמיאל. הטבע פה הוא נפלא, האוכלוסייה הערבית יחסית שקטה. אני ואשתי אוהבים טיולים מחוץ לעיר. ואנחנו מטיילים כמעט כל שבת. וכבר בחודשים הראשונים של הטיולים גילינו גילוי מדהים, שבו אני רוצה לשתף אתכם.

מחוץ לערים ויישובים בארץ ישראל כמעט אין יהודים!

מה שראינו בארץ הקודש מחוץ לגבולות העיר?

200 מטר הקרובים: הגבול המאגי

אפשר לצאת מהעיר בקלות .לאורך כרמיאל משתרע העמק של הנחל היבש, מורדות אשר נוחים מאוד לירידה ולעלייה: הסלעים הם כמו מדרגות טבעיות .פשוט צריך ללכת לבתי העיר האחרונים, ותוך 5 דקות אפשר לרדת אל הנחל.

פה גילינו את הגילוי הראשון שלנו. בגבול של העיר יש קו בלתי נראה שהיהודים — ליתר דיוק, הבנים של העיר כרמיאל — כמעט לעולם לא עוברים.

בכרמיאל גרים 50 אלף אנשים, וכמעט כולם נחים בשבת. אפשר לראות את בני כרמיאל ברחובות, במגרשי ילדים , על-יד בתי כנסת, בפארקים, לפעמים די רחוק מהבית. אבל מחוץ לקו המאגי לאורך הגבול של העיר, אין כמעט אף אחד, אפילו בשבת כשמזג האוויר טוב ביותר — אפשר לראות רק מספר מועט של אנשים לכל קילומטר לאורך הגבול. גם אין שום עקבות של פעילות אנושית, כגון מדרגות או שביל.

השאלה הראשונה שלי:

איזה כוח מאגי לא משמיט את היהודים מחוץ לגבול העיר הפרטית שלהם?

2 קילומטרים הקרובים: תיל דוקרני

עוזבים את העיר, אנחנו החלטנו לבקר את השכנים: לבקר ביישובים היהודים הקרובים. ונתקלנו בגבול פיזי חומרי. הקו המאגי היה לנראה: הוא הפך לתיל דוקרני.

זה היה הגילוי השני שלנו. כל היישובים היהודיים באזור מגודרים! ולא רק היישובים — מגודרים אפילו כמה מהכבישים, אשר בכך מהווים מכשולים בשביל הולכי רגל, למרות שהם כבישים די נטושים ומשניים.

אבל רק יישובים יהודיים מגודרים. באזורים שלנו יש הרבה כפרי ערבי, והם מסודרים לגמרי אחרת. לכפר מתכנסות דרכים באיכות מגוונת, מכבישי אספלט לשבילים. בפאתי הכפר יש מבני עזר וגינות, קרוב למרכז מתחילים בתים, לפעמים איכותיים מאוד וכמובן יקרים. אפשר לעבור את הכפר לגמרי ברחוב הראשי ולהסתכל בבתים, חצרות, בתי ספר ותושבים מקומיים. ואף לא גדר אחד.

השאלה השנייה שלי:

מדוע באמצע של המדינה היהודית שהיא בעלת המשטרה, הצבא, הציוד המודרני, תחבורה והרוב המספרי של האוכלוסייה היהודית ביחס של חמישה יהודים מול ערבי אחד, במרחק של פחות מ 2 ק"מ מן העיר היהודית, היהודים גרים מאחורי התיל הדוקרני, אבל הערבים גרים ללא גדרות?

10 קילומטרים הקרובים: שממה ערבית

מכיוון שאנחנו לא יכולנו להגיע ליישובים יהודים, הלכנו לטייל בשכונות. הטבע כאן הוא באמת מקסים וגם, יתר על כן, ידידותי להולכי רגל. אפשר ללכת כמעט בכל מקום. וכל המקומות האלה שוממים. בערך כל-כך שוממים, כמו טייגה סיבירית מרוחקת ברוסיה, במרחק ממאות קילומטרים מיישוב הקרוב. זה נעים לאוהבי מקומות שוממים כמונו, אבל אי-אפשר שזה לא יגרום למבוכה ולהרגשה שמשהו לא בסדר פה. הלוא ישראל היא מדינה עם צפיפות אוכלוסין גבוהה מאוד. בינתיים, מחוץ לערים ישראליות אנו תמיד רואים את הטבע שומם ולא מיושב — למעט כבישים ומספר קטן של מקומות מצוידים במכוון לתיירים ונופשים. 90% משטחי ישראל עם 7 מיליון אוכלוסייה — זה שממה ללא אנשים! איך זה אפשרי?

אכן, זה לא אפשרי. זמן קרוב לאחר מכן אנחנו גילינו את הגילוי השלישי. מקומות מחוץ לערים הם לא ממש שוממים: המקומות האלה מאוכלסים על-ידי ערבים!

מהר מאוד התברר, שהערבים, בניגוד ליהודים, גרים פה כמו רוב העמים ברוב ארצות בעולם. צפיפות האוכלוסייה הערבית אינה ירידה לאפס מחוץ לעיר או לעיירה הערבית. מלבד ערים ועיירות, יש כפרים קטנים, בקתות מבודדות, גינות, רועים שרועים עיזים על המדרונות, ילדים, סתם הולכי רגל בבטלה. אין להם גבול מאגי וגם אין גבול ריאלי, אשר הם לא רוצים לעבור. באופן כללי, הערבים באמת גרים בארץ הזאת, בכל המובנים של המילה, כפי שגרו כמעט אלפיים שנה. זה נורמלי. מה שלא נורמלי זה: שהיום כמעט בכל ארץ ישראל הם נשארים התושבים היחידים. כתוצאה מכך, שני צעדים הרחק מהעיר שלנו, אנחנו הרגשנו בחריפות כמו תיירים, שבמקרה הגיעו לשטח של מדינה זרה, לבית זר. רק בארץ הקודש מתגלים סימנים של נוכחות אנושית, התברר כי אתה הולך במקומות ערבים. אנשים מסתכלים בך בעיניים תוהות, לפעמים שואלים אם צריך עזרה.

השאלה השלישית שלי:

מדוע בארץ הקדושה, כבושה על-ידי היהודים, ועל-פי כל הזכויות, הבינלאומיות, מוסריות ותנכיות, השייכת למדינה היהודית, מחוץ לערים ויישובים התושבים הבסיסיים והיחידים הם רק הערבים?

ארץ ישמעאל?

זה שיכנע אתי שהבעל האמיתי של הארץ הוא אחד שגר עליה.

עד היום הזה יהודים גרים במלוא מובן רק בשטחים של ערים ויישובים. פלוס — בשטחים קטנים שמספקים התשתית הכלכלית וחברתית. השטח שנישר כמעט פנוי מיהודים.

בינתיים, ארץ הקודש בשלמותה היא מתנת אלוהים לעם היהודי. ואפשר לגור בה. יתר על כן, זאת ארץ נהדרת, הכי מתאימה לחיים.

השאלה האחרונה שלי:

מתי , בסופו של דבר, היהודים יקבלו את מתנת אלוהים ויאכלסו את ישראל, כבעלים האמיתים, בעלי זכויות מלאות של הארץ?